מה הרעיון?   |   כתבות בנושא   |   קישורים ומידע נוסף   |   באנר

הצעת חוק 892 - חוק סינון תכנים באינטרנט




עדכון: בדיון שהתקיים ב-12.07.2009 בוועדת השרים לחקיקה, הוחלט ברוב של שישה שרים שלא להחיל דין רציפות על הצעת חוק סינון האתרים (892). משמעות ההחלטה היא שהחוק לא יאושר בקדנציה הנוכחית.

הצעת תיקון חוק התקשורת הידועה בכינוי 892 (על פי המספר הסידורי שניתן לה) עברה בקריאה ראשונה בכנסת ברוב של 46 מול 20. בקצרה, למי שלא מכיר, הצעת החוק מחייבת את ספקיות האינטרנט לצנזר את כל התכנים ששר התקשורת קובע כבלתי הולמים לכל המשתמשים שלא הודיעו לספקית האינטרנט שלהם כי הם מעוניינים באינטרנט "חופשי".

אגף ההנדסה של משרד התקשורת הכין מסמך הסוקר את הנורמות הרגולטוריות של מדינות המערב בתחום האינטרנט וסינון האתרים, וכן סקירה של טכנולוגיות הסינון הקיימות, ובו פסק כי בשלב זה אין זה אפשרי לבצע סינון (PDF) ברמה של הספקית, אלא על ידי התקנה של תוכנות בלבד אצל הגולשים.

החוק, בקווים כלליים, מצווה על ספקיות האינטרנט להגיש לנו אינטרנט מסונן, מצונזר ולא מעניין. ח”כ גלעד ארדן ביקש בדיון בוועדת הכלכלה שיהיה סעיף לפיו חלק מהתקנות יהיו תלויות באישור הוועדה (ולא משנה מי יעמוד בראשה), אך אריאל אטיאס סירב וההצעה נפלה.

שר התקשורת אריאל אטיאס (ש"ס) יהיה בעל הסמכויות הבלעדיות להחליט מהו תוכן ראוי ומהו תוכן לא ראוי. החוק לא מזכיר כל מועצה או ועדה ציבורית שתקבע אילו תכנים ראויים והסמכות לקבוע אילו אתרים יסוננו ואילו לא נתונה בלבדית לשיקול הדעת של השר. גם אם השר הנוכחי יחליט על הקמת ועדה כזו, הוא יוכל לפזרה כרצונו ולמנות את אנשיה על פי שיקול דעתו. במידה ואתם בכל זאת רוצים לגלוש לאתר שהשר קבע שהוא אינו ראוי לגלישה, תצטרכו לפנות לספקית האינטרנט שלכם ולבקש שלא תחסום לכם תכנים. בנוסף - אין בהצעה זו כדי למנוע מילדים למסור פרטים לזרים.

הצעת חוק 892 מעניקה סמכויות צנזורה למדינה שגם ככה יש בה יותר מדי חוקי אישור פרסום ונותנת לש"ס את האפשרות להחליט מה תראו או לא תראו במסך המחשב האישי שלכם. הצעת חוק 892 מונעת מכם גישה למידע חופשי ובנוסף לכך גם מחייבת את ספקי השירות (אינטרנט זהב, נטוויז'ן וכד') ליצור מאגר שמות מאוד גדול של אנשים שהצהירו שהם רוצים לראות פורנו באינטרנט שלהם - ולא כל אחד רוצה שיידעו את זה עליו. הצעת חוק 892 קובעת תקדים לפיו למדינה מותר להחליט בשבילכם מה תראו ומה לא.

בעיה נוספת בחוק המדובר, כפי שציינה האגודה לזכויות האזרח, היא שחברי הכנסת שהצביעו בעד ההצעה אינם מבינים שהם הסמיכו את הח"כ אריאל אטיאס להקים מנגנון צנזורה, מבלי שהם אפילו ידעו מה יהיה טיבו של אותו מנגנון, מה התועלת שניתן יהיה להפיק ממנו, ומה המחיר שהחברה הישראלית תשלם במונחים של חופש ביטוי, חופש מידע, הזכות לפרטיות ועוד.

תפקידה של הכנסת אינו להוות תחליף להורים. ההורים צריכים ליטול על עצמם את תפקיד המבוגר האחראי ולהחליט איך הם רוצים להתמודד עם הבעיה - אם באמצעות חינוך מיני, תוכנות סינון או התייחסות בשיוויון נפש.

מה אומרת הצעת החוק?
באופן כללי החוק מחייב את ספקיות האינטרנט להציע לנו תוכנות סינון לאינטרנט בחינם. חסימת התוכן תתבצע באופן אוטומטי עבור כל גולש, מבלי שהגולש יבקש זאת, ובמידה ומישהו מסרב לחסימה עליו לדרוש מספקית השירות לבטל את החסימה וע"י כך להיכלל ברשימה של אנשים שלא מעוניינים בחסימה.

למה החוק הזה טוב?
הטענה המרכזית של מציעי החוק היא הגנה, כביכול, על ילדים שהוריהם לא אחראים מספיק כדי להשגיח עליהם מלהיחשף לאתרים שהם לא אמורים להיחשף אליהם.

אין אפשרות לחסום הרמטית אתרי פורנוגרפיה, למשל. במידה ויהיה נסיון לחסום בצורה אוטומטית אתרים, ייחסמו גם אתרים לגיטימיים בנושאים חשובים, כגון חינוך מיני, קבלת מידע רפואי, יצירת קשר עם חברות או ארגונים התומכים בבני נוער במצוקה ועוד.

ילדים אינם צופים בפורנו ואינם נהנים מצפיה באתרי פורנוגרפיה. במידה וילד נתקל במקרה באתר פורנוגרפי הוא עוזב את האתר באופן מיידי ובצורה עצמאית. בני נוער מתעניינים יותר בפורנו ובמידה והם ירצו לצפות באתר פורנוגרפי הם ימצאו את הדרך, גם אם הם יאלצו לשלם לשכן כדי לצפות בפורנו בביתו. יוצא שהחסימה עלולה אפילו להחמיר את מצב בטחון בני הנוער, שגם ככה נמצאים בשלם חוסר בטחון עצמי ומיני.

למה החוק הזה רע?
הסיבה העיקרית היא שהחוק לא קובע מי יהיה זה שיחליט אילו אתרים ראויים לסינון ואילו לא. הרי לא ניתן להגיע לרשימה של אתרים מוגבלים שתהיה מקובלת על כל האנשים בישראל. חלק מהגולשים יחשבו שאתר שמסביר על אמצעי מניעה, למשל, ראוי להיחסם וחלק אחר עשוי לחשוב שאתר המכיל תמונות קעקועים אינו ראוי להיות חשוף בפני כל. כל החלטה שתתקבל בנוגע לרשימת האתרים החסומים לא תתאים לחלק גדול מהאוכלוסייה.

אז מה אפשר לעשות?
יש עדיין את הקריאה השנייה והשלישית, כך שעוד אפשר להפיל את הצעת החוק המגוחכת הזאת. כתבו בכל מקום שאתם יכולים על האיוולת שבהצעה, דברו על ההצעה והעלו את המודעות בציבור. תנו לאנשים להחליט מה טוב בשבילם ואם הם בעד או נגד החוק - העיקר שיהיו מודעים לחוק ולמשמעויותיו. במידה ויש לכם קשרים עם מובילי דעת קהל, מפורסמים או חברי כנסת, דברו איתם והסבירו להם עד כמה ההצעה הזאת פוגעת בחופש שלנו.

מי שמתנגד להצעת החוק מוזמן לחתום על העצומה בעד חופש הגלישה. בנוסף, ניתן לפנות אל חברי הכנסת שתמכו בהצעת החוק (הרשימה המלאה, כולל כתובת הדואר האלקטרוני של כל ח"כ, נמצאת כאן) ולהסביר להם מה דעתכם על החוק.

אם אזרח מעוניין בחסימה של תוכן כלשהו באינטרנט הוא יכול להתקין תוכנה שחוסמת את התוכן או לפנות לספק השירות שיחסום את התוכן. לא צריך חוק בשביל זה.

הצעת החוק 892 היא הצעה חשוכה שגורמת למשטרים דיקטטורים לקנא בישראל. מעטות הן המדינות בהן תופעל מערכת של רשימות של אזרחים המעוניינים בתכנים למבוגרים, מאגר מידע של טביעות אצבעותיהם וכן רשימה מלאה של האתרים האסורים. כל אלו, לאחר קבלת חוק הצנזורה, יהיו חלק בלתי נפרד מהחיים בישראל.

בחודשים האחרונים הממשלה הציעה ואף העבירה מספר חוקים, שעל פי טענת הממשלה נועדו להגן עלינו, האזרחים. חברי הכנסת לא סומכים על שיקול הדעת שלנו ומעבירים חוקים שמגבילים אותנו ואת חופש הפעולה שלנו. בין היתר עבר בכנסת חוק המחייב חבישת קסדה בעת רכיבה על אופניים - ללא קשר לגיל הרוכב או למקום בו מתבצעת הרכיבה.

חוק נוסף שאושר בכנסת מחייב לבישת אפוד זוהר ביציאה מהמכונית, בדרך בינעירונית, לכל רכב ובכל שעות היממה, כאשר ישנה גם הצעת חוק להרחיב את החוק ולחייב גם את רוכבי האופניים והולכי הרגל ללבוש אפוד זוהר.

חוקים נוספים שעברו בכנסת, על מנת להגן על האזרח הקטן: חוק הקובע כי בארים ייסגרו בשתיים בלילה וחוק שאוסר שתיית אלכוהול בשעות הלילה בפארקים וגנים לאומיים, חוק לפיו על בעלי עסקים לאכוף איסור העישון ובנוסף נאסר העישון בבסיסי צה"ל ובתחנות המשטרה כאשר האגודה למלחמה בסרטן מעודדת גם חוק האוסר על עישון בזמן נהיגה.

בקצב שמתקבלים החוקים בחודשים האחרונים, בקרוב לא נוכל להחזיק בבית קומקום חשמלי, אלא אם בתום השימוש נהיה חייבים לרוקן את המים שנשארו בו ולנתק אותו מהחשמל (ובנוסף יאסר על שימוש במים לצרכי הכנת קפה, כי קפה ידוע כמזיק לבריאות ולכן שתייתו בארץ תיאסר).

יש רמת אחריות אישית לפיה כל אחד יכול להחליט לעצמו. אם אין לי ילדים בבית, אין לי בעיה להשאיר מים רותחים בקומקום, אבל אם יש לי - אולי אני אחליט לרוקן את המים הרותחים שנשארו בו ולנתק אותו מהחשמל. זה שיוצא חוק שמחייב אותי לעשות את זה גם אם אין לי ילדים זה אבסורד, בדיוק כמו חוק שמכריח אותי להזדהות לפני שאני נכנס לאתר ויקיפדיה, שמכיל גם דברים שלא ראויים לילדים - גם אם אין לי ילדים.







יש להעתיק את הקוד הבא ולהוסיף אותו באתר או בבלוג שלך במקום המתאים:


התמונה תיראה כך:



לדף הראשי   לדף הקודם

קישורים

קישורים